<h1>שיטה לבעל הצרורות — תענית</h1>
<h2>דף יד:</h2>
גרסת ישנים [תענית ב' ע"ב] איבעיא להו ר' אלעזר מלולב גמר לה או מנסוך המים גמר לה מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום, או דילמא מנסוך גמר לה מה נסוך המים מאורתא דאמר מר מנחתם ונסכיהם. ולא נהי' דמאי דאמרי' מנחתם ונסכיהם אוקמוה בברכות בנסכים הבאים בפני עצמן, אבל נסכים הבאים עם הזבח כגון נסוך המים דקא איירינן דהוה אתי בהדי תמיד דוק' ביום ולא בלילה והכי איתא בתמורה בפ"ב [י"ד ע"ב] ובסוכה [מ"ח ע"ב] נמי אמרי' אלא שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקודשת מן (השלום) [השילוח] ואקשי' עלה בגמ' [מ"ט ע"ב] ותהא במקודשת אמר זעירי זאת אומרת אין קדוש למים ואי מייתי במקודשת אפסילו להו ללינה אלמ' אין זמנם בלילה והטעם מפני שהם נסכים הבאים עם התמיד, והגרס' הנכונה דלא גרסי' דאמר מר אלא גרס' מה נסוך המים מאורתא ונסוך המים מאורתא היינו קדושת פה דדמי להזכרה דהוי בפה דאע"פ דאין קדושת כלי מאורתא אבל קדושת פה איתו בלילה, והכי אמרי' מלולב גמר לה מה לולב ביום ולא בלילה אף הזכרה ביום ולא בלילה, וא"כ ביוצר קא מזכיר ליה ואם לא הזכיר ביום לא יזכירנו בלילה כלומר ההתחלה לא יתחיל בלילה, או מנסוך המים גמר לה ומה התחלת המים דהיינו קדושת פה [בלילה] ואף הזכרה נמי יתחיל בלילה, ואע"ג דהתחלת קדושת פה דמים הוא מלילי י"ט ראשון והכא בי"ט שני מיהו גמרי' מינה דבלילה זימנין דמתחיל.
